הכרת הדשן

הכרת הדשן

מרכיבי הדשן

מהם מרכיבי הדשן ומה תפקידיהם
האל"ף-בי"ת של תורת השימוש בדשנים, הוא הבנה של מרכיבי הדשן ושל תפקידי כל מרכיב. חשוב לדעת כי רוב המינרלים וחומרי ההזנה הנחוצים לצמחים נקלטים עם המים באמצעות השורשים ומועברים דרך צינורות ההובלה לכל חלקי הצמח. 

חומרי הזנה:

מאקרו אלמנטים - פחמן, חמצן, מימן, חנקן, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, גופרית
מיקרו אלמנטים - כלור, ברזל, מנגן, בור, אבץ נחושת מוליבידן
חנקן – nitrogen
זרחן – Phosphorus
אשלגן – Potassium
אבץ – Zinc
מנגן – Manganese
מגנזיום – Magnesium

מה צורך הצמח

מגוון המינרלים המצויים בצמח דומה להרכב היסודות בקרקע, או בכל מצע גידול אחר, וכמובן בתמיסת ההשקיה. עם זאת, הכמות היחסית של היסודות אחרת ונבדלת מזו שבמצע הגידול ובנוזלי הדישון. לצמח יש מנגנון פנימי המווסת ומתאים את היחס הכמותי של יסודות ההזנה בהתאם לצרכיו.

מה מזין את הצמח

  • החומרים האורגניים בצמחים הם: פחמימות, שומנים וחלבונים.
  • החומרים המרכיבים את הצמח מתקיימים על ידי מים, דו תחמוצת הפחמן (CO2) ומינרלים.
  • הצמח מקבל מינרלים וניזון מהם באמצעות קליטה דרך השורשים ולעתים גם דרך העלווה.

מה בונים המינרלים בצמח?

החלבון נוצר על ידי חנקן (N) וגופרית (S), הדנ"א, החומר התורשתי, על ידי זרחן (P) והכלורופיל על ידי מגנזיום (MG). מבנה התא נוצר על ידי סידן (CA) והפעילות של התאים מאוזנת בעזרת אשלגן (K).

חוסר במינרלים:

היעדר המינרלים מדרדר את הצמח – עיכוב בצמיחה, ניוון והצהבה, התייבשות וקמילת תאים.

הגורמים המשפיעים על קליטת מינרלים בצמח

  • טמפרטורה
  • חומציות הקרקע
  • נעילת מלחים בקרקע / מצע הגידול
  • התפתחות מערכת השורשים ו / או חשיפתם לאור
  • אווריריות הקרקע / מצע הגידול
  • חסך באור לעלי הצמח

חוק המינימום

בהזנת הצמח – אם כל גורמי הסביבה אופטימליים לגבי הצמח, תקבע התפתחותו ע”י הגורם שכמותו היא המעטה ביותר לצורכי הצמח. הגורם המצוי בחסר, "במיעוט" נקרא “גורם מגביל”. שינוי קטן בגורם זה משפיע הרבה!
החנקן – הוא היסוד הנחוץ לצמחים במידה הרבה ביותר. חיוני לדשן בכמויות קטנות ברציפות ולכן דישון רציף בדשן נוזלי המכיל חנקן יהווה הפתרון היעיל ביותר למניעה וטיפול ב מחסור בחנקן והעכבות הנגרמות לצמח בעקבות מחסור זה.
לעומת זאת היעדרות החנקן עלולה לגרום לבהרת והצהבה ועיוותים במבנה הגבעול.
זרחן – הזרחן חיוני להתפתחות הצמח עד ממדיו האופטימליים. הדישון בזרחן מחזק את התפשטות השורשים ומשפרת את חוסנו של הצמח לעומת זאת חסך של זרחן גורם לעיכוב קשה בהתפתחות הצמח ולהפחתה משמעותית ביבול.
אשלגן – חשיבות האשלגן באה לידי ביטוי בחיזוק מבנה הצמח, שיפור מראה ואיכות הפרי, הגנה וחיסון מפני מחלות מערכת השורשים. כמו כן, מסייע האשלגן בחלוקה ופריסה של המים ושל המלחים בתאי הצמח. הצמח ניזון באשלגן במידות גדולות ומגיע לריכוז מרבי במידה קרובה לחנקן. מחסור באשלגן עלול לגרום לכלורוזה, לפגיעה במערכת השורש, לחולשה של מבנה הגבעול ולקריסתו. רצוי לפזר ולהחדיר לקרקע את האשלגן כדי להשיג ספיחה מיטבית.
מגנזיום, קלציום (סידן) וגופרית – קלציום, גופרית ומגנזיום הם שלושה מינרלים הדרושים לכל צמח והכרחיים לשגשוגו. אמנם הצמח צורך מינרלים אלו בכמויות קטנות יותר מאשר חנקן, זרחן ואשלגן, אך הם נחוצים באותה המידה!
סידן (קלציום) – בעל חשיבות מרבית בביצור מבנה הצמח ובחוסנו. הסידן חיוני לתהליך התחלקות התאים כיוון שהוא מרכיב בדופן התא. הסידן מאפשר התפתחות וצמיחה מראשית חיי הצמח ולאורך כל דרכו. כמו כן, הוא חשוב בתהליכי העברת החומרים בין תאי הצמח (מים, מינרלים שונים, סוכרים, הורמונים ועוד). יוני הסידן מעורבים בתהליכי העברת אותות המתווכים בין הסביבה לתגובת התאים. זה נכון גם לתנאים אביוטיים וגם להשפעות של מיקרואורגניזמים ומשמש כגורם מסייע להתפתחות שורשים בריאה.
הסידן נחוץ עד לפרק הזמן בו מסיים הצמח את השלב בחייו בו הוא מפיק פרחים/פירות. ניתן להוסיף תוספים עשירים בקלציום בלבד המיועדים להוספה לקרקע (תוך כדי ערבוב החומר עם האדמה והצנעתו) לפני השתילה.
גופרית – משמשת ומסייעת לצמח (כל צמח!) בתהליכים רבים המאפשרים את גדילתו ושגשוגו.

מחסור בגופרית גורם לנזקים חמורים לצמח ביניהם:

  • חוסר יכולת לקבל את מגוון המינרלים הדרושים לקיומו.
  • קושי לקבל ולייצר חלבונים וויטמינים.
  • צמיחה לגובה / אורך בצורה שברירית והצגת סימנים רבים של עקה ומחסור (ההשפעות הראשוניות בולטות בעיקר על עלים חדשים).
מגנזיום – מינרל זה הכרחי לתהליך הפוטוסינתזה. צמח הסובל ממחסור במגנזיום יתקשה לייצר ולקבל מספיק מזון בשביל לחיות! לעתים קרובות, חוסר במגנזיום קשה לזיהוי בשלבי הצמיחה הראשונים של הצמח. כאשר ממדי הבעיה גלויים לעין, ברוב המקרים כבר אין דרך לשקם את הצמח שיקום מלא. בגידול מסחרי, יהיה זול, מהיר, ויעיל יותר להחליף את הצמח הסובל ובמקומו להוסיף שתיל בריא.
כדי למנוע ולטפל במחסור במגנזיום מומלץ להשתמש בדשן המכיל את כל המרכיבים החיוניים לצמח ולא להסתפק באלו המכילים רק את חלקם.
תוספת זרחן ואשלגן בזמן הפקת הפרח\פרי\ירק – זרחן ואשלגן נחוצים כדי להשיג פריחה או יבול גדולים, עסיסיים וריחניים במיוחד, וכמובן בכמות מוגברת. הם חיוניים לצמח בכל שלב בדגש על שלב ההנצה, הפריחה, חניטת הפרח לפרי או ירק.
הזרחן משמש כמרכיב מרכזי בהיווצרותם של ניצנים, פרחים, פירות וירקות ומזרז את תהליכי הגדילה וההבשלה. יש לו חשיבות מכרעת על טיב המוצר, ואספקתו בקביעות חיונית לצמח מתחילת הגידול. תכולה נמוכה של זרחן בקרקע, במצע, ובתמיסת ההשקיה גורמת ליבול מופחת בצורה קיצונית.
אשלגן הוא אחד משלושת המינרלים הנצרכים ע"י הצמח בכמויות הגדולות ביותר. אין תחליף לאשלגן בחיי הצמח והוא מהווה עד כ-10% מרקמותיו. האשלגן מגביר את כמותו, איכותו ועמידותו של היבול, ובנוסף משפר את יכולות הצמח להתמודד עם יובש, טמפרטורות קיצוניות, מחלות ומזיקים שונים.
האשלגן בצמח מייעל את תהליכי הקליטה של מינרלים, מפעיל מערכות אנזימתיות רבות ומסייע בעיבודם של חלבונים, עמילנים, ויטמינים וחומרים אחרים. חוסר באשלגן ישפיע ישירות על היבול ובריאותו הכללית של הצמח.

היכן מצויים המינרלים בטבע?

כל הצמחים ניזונים מאותם המינרלים המצויים בדשנים במצבם הטבעי. מינרלים אלו מצויים בריכוזים שונים, בעומקים שונים וזמינות שונה לצמח באזורים גיאוגרפיים שונים. אך ישנן השפעות נוספות על זמינות המינרלים בקרקע, כגון חקלאות אגרסיבית שאינה מתחשבת ביכולת ההתחדשות של המינרלים בקרקע. גם עודף מינרלים יכול להתקיים ולהזיק. שימוש עודף בדשנים שאינם משתחררים מהאדמה מוביל לנעילת מלחים בקרקע ובכך, למעשה, פוגע בתנאים החיוניים לצמחים לגדילה בריאה.
חנקן בטבע - ריכוז החנקן באטמוספירה הוא כ-78%. למרות ריכוזו הגבוה באטמוספירה, צמחים (ורוב היצורים החיים) אינם מסוגלים להשתמש בו בצורתו זו. בתהליכים טבעיים, הכוללים התפרצויות געשיות וברקים, ובאמצעות תהליכים ביולוגיים המבוצעים על ידי אצות וסוגי חיידקים שונים במים ובאדמה, הופך חלק זעיר מהחנקן באטמוספירה לחנקה שאותה יכול הצמח לעבד. החנקן חיוני לאורגניזמים לצד פחמן, מימן וחמצן, ומשתתף בבניית מולקולות חלבון וחומרים אורגניים נוספים.
זרחן בטבע - זרחן הוא משאב טבע שאינו מתחדש. הוא נוצר לפני מיליוני שנים בתנאים גיאולוגיים ייחודיים. ניתן להעריך כי עתודות הפוספט בעולם יספיקו לתקופה שנעה בין 30 ל-300 שנה. מרבית העתודות העולמיות מצויות במדינות בלתי יציבות . בישראל מחצב זה קיים ונמצא בשימוש.
האשלגן בטבע - האשלגן הוא היסוד השביעי הכי נפוץ בעולמנו. הוא מהווה 2.4% מקליפת כדה"א ושכיח במשקעי מלחים. הוא גם נמצא בים המלח, בריכוז של 1.2. האשלגן משמש לדישון הקרקע. הצמחים קולטים אותו מהקרקע, וכך נוצר מחסור שאותו ניתן למלא על ידי הוספת חומרי דישון שמכילים אותו. חומרים אלה משבחים את הקרקע ומסייעים להתפתחותם של צמחים חדשים. בדרך כלל חומרי הדישון עשויים מאשלגן כלורי, אשלגן פחמתי, אשלגן גופרתי או אשלגן חנקתי.
אבץ בטבע - לא ניתן למצוא יסוד זה בטבע במצב חופשי, אלה תרכובת במחצב. המחצב העיקרי של האבץ הוא תרכובת של אבץ וגופרית הנקרא "ברק האבץ". המחצב קשור בטבע בד"כ עם מחצבי עופרת. מחצבי האבץ העיקריים נמצאים בארה"ב ובקנדה, במדינות שהרכיבו את ברה"מ, באוסטרליה ובמקסיקו.
ברזל בטבע - מהווה את היסוד הרביעי הנפוץ בקליפת כדה"א, וכ-5% ממנה מכילה אותו. בצורתו המתכתית הברזל נמצא בטבע בכמויות קטנות, שמקורן במטאוריטים שהגיעו אלינו מהחלל. ניתן למצוא ברזל במספר עפרות מגנזיום.
מגנזיום בטבע – רוב המגנזיום בכדה"א נמצא במי הים, שמכילים כ-0.13% אחוז מגנזיום. הוא קיים בצורתו המינרלית בהרכבים כגון - דולומייט ליים, מלח אנגלי (epsom salt), מגנזיט ועוד. מחצבים המכילים מגנזיום מצויים בקרקעות וסלעים שונים.
כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ בלבד. על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ביצוע כל פעולה על פי ייעוץ זה הינה על אחריות המבצע בלבד.
Source: https://www.zalmanson-deshanim.co.il/he/הכרת-הדשן